|
בס"ד
|
 הלכות ומנהגי חודש אלול
עפ"י מרן הראשון לציון, הרב עובדיה יוסף שליט"א
ההלכות לקוחות מספר "אוצרות יוסף", בו מובאים לקוטים מספרי "תורת המועדים" לרב דוד יוסף
שליט"א (בנו של מרן שליט"א, רבה של הר נוף וראש בית-המדרש יחוה-דעת) עפ"י הלכותיו
והנהגותיו של מרן שליט"א.
הלכה א: החשיבות המיוחדת של חודש אלול; כוונה ב"השיבנו"; מזמור "אורי וישעי"
|
חודש אלול ועשרת ימי תשובה, הם הימים שבהם ראוי לכל אדם לפשפש במעשיו,
ולהרבות בתורה ובמעשים טובים, ולשוב בתשובה שלמה, הן מעבירות שבין אדם למקום,
והין מעבירות שבין אדם לחבירו. ואף על פי שהתשובה יפה בכל ימות השנה, בעשרת ימי
תשובה יפה יותר, שנאמר: "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב". וכבר אמרו דורשי
רשומות: "אני לדודי, ודודי לי" - ראשי תיבות אלו"ל, וסופי תיבות בגימטריה: 40, רמז לסך
הימים של חודש אלול ועשרת ימי תשובה. וכן אמרו על הפסוק (דברים ל, ו): "וּמָל ה'
אֱלֹהֶיךָ אֶת-לְבָבְךָ וְאֶת-לְבַב זַרְעֶךָ", ראשי תיבות אלו"ל.
ונכון לכוון בימים אלו היטב בברכת "השיבנו" שבתפילת שמונה עשרה, ולהתפלל על אחֵינו
ביני ישראל שסטו מתורת ה' ויצאו לתרבות רעה, שהשם יתברך יערה עליהם רוח ממרום
ויתן בליבם שישובו בתשובה שלמה. ובפרט אם הם קרוביו, כי ימים אלו הם ימי רצון לפני
הקדוש ברוך הוא, שימינו פשוטה לקבל שבים.
ומנהג האשכנזים לתקוע בשופר אחר תפילת שחרית החל מיום ראש חודש אלול, כדי
לעורר את העם לשוב בתשובה שלמה, ככתוב (עמוס ג, ו): "אִם-יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא
יֶחֱרָדוּ?". וכן יש מהספרדים שנהגו לתקוע בשופר בחודש אלול בזמן אמירת הסליחות
בשעה שהציבור אומרים שלוש-עשרה מידות.
ומנהג יפה לומר אחרי תפילת שחרית, מראש חודש אלול ועד הושענא רבה, מזמור כ"ז
בתהילים ("לְדָוִד, ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי"), וכמו שדרשו (מדרש שוחר טוב כ"ז): "אורי" - בראש
השנה. "וישעי" - ביום הכיפורים, "כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה" - רמז לחג הסוכות. ונוהגים שהכותב
מכתב לחברו, כותב בתחילת המכתב: "לשנה טובה תכתבו ותחתמו".
| |
הלכה ב: בדיקת תפילין ומזוזות בחודש אלול
|
מנהג חסידים ואנשי מעשה, לבדוק התפילין והמזוזות בחודש אלול, ואין מנהג זה חובה
מעיקר הדין, אלא מידת חסידות בעלמא. ובזמננו, שרבּוּ הסופרים והמגיהים שאינם
בקיאים כראוי בדיני תפילין ומזוזות, ראוי להחמיר לבדוק התפילין והמזוזות בחודש אלול.
אבל אם יודע בבירור שהתפילין נעשו בהידור רב, על ידי סופר ומגיה תלמידי חכמים ויראי
שמים, אינו חייב מן הדין לבדוק את התפילין אפילו אחר כמה שנים. אבל במזוזות, אפילו
אם יודע שנעשו בהידור רב, חייב לבודקן מעיקר ההלכה פעם אחת בכל שלוש שהים
ומחצה.
| |
הלכה ג: נשיאת אישה בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה
|
מותר ומִצְווה לישא אישה בחודש אלול, ואין בזה כל חשש, לא מצד ההלכה, ולא מצד
המנהג. ויש נוהגים להימנע מלישא אישה בעשרת ימי תשובה, ואע"פ שיש להם על מה
שיסמוכו, מכל מקום הרוצה להקל לישא אישה בעשרת ימי תשובה רשאי לעשות כן אף
לכתחילה, ואדרבה: ראויה מצווה רבה זו להכריע לכף זכות את החתן והכלה. ואם הגיע
החתן לגיל 20 שנה, אין לו להחמיר בזה לדחות החתונה, אלא יעשה הנישואין בעשרת
ימי תשובה.
| |
| |